אני בת 56 ותמיד התמודדתי עם המשקל שלי. אף פעם לא הצלחתי להישאר עקבית כי פשוט לא נהניתי להתאמן. עכשיו, אחרי חצי שנה עם המכשיר, זה סוף סוף מרגיש כמו משהו שאני יכולה להתמיד בו. האימונים המודרכים מהנים מאוד, והפכו באמת לחלק מאורח החיים שלי.

אני ביום ה58 שלי מאז שהתחלתי להתאמן על המכשיר, וכל פעם שאני רואה את התמונה מהיום הראשון אני נדהמת. הגוף שלי השתנה, אבל גם הראש. למדתי לאהוב את עצמי בתהליך. זה כבר לא סתם להתאמן בשביל להתחטב, זה חלק מהחיים שלי עכשיו. אני באמת גאה בעצמי.

אחרי ההריון הראשון שלי הרגשתי אבודה. הגוף שלי השתנה, הבגדים לא נסגרו, וכל תמונה שלי גרמה לי להרגיש רע. כשהתחלתי עם האימונים האלו, לא האמנתי שזה יעבוד. אבל כבר אחרי חודש הרגשתי שינוי, לא רק במראה, אלא גם בביטחון שלי. היום אני שוב אוהבת להצטלם, להסתכל במראה, ולהרגיש אישה.

אני מודה, אני מהנשים שתמיד שנאו ספורט. כל פעם שהתחלתי משהו, נמאס לי אחרי שבוע. אבל כאן זה מרגיש אחרת. זה לא עוד תוכנית דיאטה, אלא ממש הרגל חדש שנכנס לי לחיים. אני עושה את זה מיד אחרי הקפה של הבוקר, וזה פשוט עושה לי טוב. אני לא מתחרה עם אף אחת.. אני פשוט משווה את עצמי לאתמול, וזה שווה הכול.

בתור אמא לשני ילדים קטנים, הרגשתי שאני כבר לא על הרשימה. הכול היה קודם הילדים, הבית, העבודה. רק לא אני. אבל מאז שהתחלתי, אני לוקחת 20 דקות ביום רק בשבילי, וזה שינה הכול. אני עם יותר אנרגיה, מצב רוח טוב, ופתאום אני גם אמא רגועה יותר. זו ההשקעה הכי טובה שעשיתי בעצמי.

ההתמדה באה לי טבעי, וזה הדבר שהכי הפתיע אותי. לא צריך לצאת מהבית, לא ציוד מיוחד, רק אני והאימון הקצר שלי כל יום. סיימתי עכשיו את ה-60 ימים הראשונים שלי, ירדתי 6 קילו והיקפים מכל הכיוונים. סוף סוף אני מרגישה גאווה אמיתית בעצמי ובדרך שעשיתי.

אני בת 65, ולפני כמה חודשים לא הייתי מאמינה שאכתוב ביקורת כזו. כל הגוף כאב, לא היה לי כוח אפילו לעלות מדרגות. היום אני מתאמנת כל יום 20 דקות, והגוף שלי פשוט מתעורר לחיים. לא מדובר רק בכושר, מדובר בהרגשה פנימית של חיות, של תנועה, של שליטה. תודה רבה פילאטיקס!

לפני שנה עברתי תאונה שהשביתה אותי לגמרי. איבדתי את הביטחון לזוז, לא העזתי אפילו להתאמן. אבל עם מכשיר הפילאטיקס הכול בנוי בהדרגה, ברגישות. אחרי חודשיים הצלחתי שוב להרגיש שליטה בגוף שלי, והדמעות פשוט ירדו מרוב התרגשות. אני מרגישה שקיבלתי את החיים שלי בחזרה.

תמיד הייתי "האישה שמתחילה דיאטה ביום ראשון ונשברת ביום שלישי". הפעם זה היה שונה לגמרי. משהו בשגרה של האימונים הקצרים האלה פשוט עבד לי! זה לא מרגיש כמו עונש, אלא כמו רגע של שלווה באמצע היום. אחרי חודשיים אני מרגישה יותר חזקה, יותר אנרגטית, ובעיקר שלמה עם עצמי. לא חשבתי שאגיד את זה אי פעם, אבל אני נהנית להזיע

כל החיים ניסיתי להסתיר את עצמי. לא אהבתי להצטלם, לא הרגשתי בנוח ללבוש בגדים צמודים. אבל משהו בתהליך הזה פשוט שחרר אותי. אחרי כמה שבועות התחלתי לראות שינוי לא רק בגוף, אלא גם בגישה שלי. היום אני מסתכלת במראה ומחייכת. זה לא רק שינוי חיצוני, זו תחושת חופש אמיתית.